החלטה בתיק מ"ת 45283-03-11

בקשה לחילוט ערבויות לפי סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996.

לבקשה במקור צורפו גם המשיבות דיאנה בובוביץ' ומריאטה גולקו אשר שימשו כמפקחות על המשיבה. לדיון בישיבה מיום 08.11.12 התייצבה מריאטה גולקו ולאחר שמיעת דבריה הודיעה התובעת עו"ד לילך שלום, ברוב הגינותה, כי היא זונחת את הבקשה ככל שהדבר נוגע למפקחת זו.

המפקחת השנייה, דיאנה בובוביץ', לא התייצבה לדיון. לא ברור אם הוזמנה כדין. מכל מקום, התובעת הודיעה כי היא תשקול את צעדיה באשר לגב' בובוביץ', לאחר מתן ההחלטה לגבי המשיב.

העובדות הצריכות לעניין:

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה שטיבן אינו צריך להחלטה זו.

2. כתשעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, שוחרר המשיב בתנאים ובהם צו האוסר על יצירת קשר ישיר או עקיף עם המעורבים האחרים בכתב האישום.

3. כן נקבע באותה החלטה מיום 19/01/12 כי על המשיב להיות בפיקוח מלא.

4. בחודש יולי שלח המשיב מכתבים לשלושה מעדי התביעה, לאחר שאלה סיימו להעיד. תוכן המכתבים הוגדר על-ידי המבקשת כ" מכתבי איומים והטרדה". כן נטען כי "המשיב התייחס לעדים באופן פוגעני ומאשים בנוגע לעדותם בבית המשפט ואף איים עליהם באופן ישיר ומרומז".

5. שוטרים שבאו לעצור את המשיב ביום 05.08.12, הופתעו לראות אותו ללא פיקוח, זאת בניגוד לתנאי השחרור.

ב"כ המבקשת טוענת כי יש לחלט את סכום ההפקדה במזומן, סך של 100,000 ש"ח, נוכח ההפרה הכפולה של תנאי השחרור. התובעת מפנה, בין השאר, להחלטת בית המשפט העליון מפי כב' השופט שהם אשר ניתנה ביום 20.08.12 במסגרת בש"פ 5983/12. בהחלטה זו קבע כב' השופט שהם כי המשיב חטא בשניים: הן ביצירת קשר ישיר עם עדי התביעה והן בשימוש באמצעי תקשורת שלא לצרכיו האישיים של המשיב. עוד קבע כב' השופט שהם כי העובדה שהמשיב הבטיח לבוא חשבון עם הנמענים, "בהתאם לחוק", אינה מסירה, לכאורה, את המשמעות הפלילית של המעשה שהרי הדברים נועדו להטיל אימה ופחד בליבם של הנמענים או להקניטם.

ב"כ המשיב הסביר כי באשר למשלוח המכתבים לעדי התביעה, המשיב ביקש עצתו קודם לכן והפרקליט המלומד הסביר לו כי משאלה השלימו מתן עדותם, הוא אינו רואה כל מניעה לעשות כן.

עיינתי בהחלטת כב' השופט שהם ומצאתי כי נקודה זו לא הועלתה ולו ברמז על ידי באי כח הצדדים, הגם שהן המשיב והן עו"ד ונטורה, ציינו זאת מפורשות בחקירתם במשטרה.

דיון:

באשר להיות המשיב ללא פיקוח: בהגינותה הרבה, טענה ב"כ המאשימה בשפה רפה לנקודה זו. הוברר, כי המשיב היה בפיקוח רצוף כל החודשים מאז שחרורו. המפקחת שנועדה לאותו יום, הגב' גולקו, חשה בשיניה והודיעה למשיב כי היא הולכת לרופא שיניים.

הגב' גולקו אומרת בהודעתה כי עד לאותו מועד לא הייתה כל בעיה בפיקוח.

המשיב עצמו מספר בחקירתו כי המפקחת האחרת הייתה צריכה להביא לו תרופות ומלבד זה היא מצויה בעבודה.

התוצאה היא שמדובר בתקלה זמנית אשר אינה משקפת את הפיקוח השוטף והרצוף.

משלוח המכתבים לעדים: במסגרת החלטת בית המשפט העליון נקבע כי הגם שהעדים השלימו מתן עדותם, עדין הם זכאים להגנה מפני הטרדה. מה לי הטרדה לפני מתן העדות ומה לי הטרדה שלאחריה. "ההטרדה יכולה להתרחש אף לאחר שהעדות כמשמעה בסעיף נמסרה אין חשיבות לשאלה האם העד אכן הוטרד או שלהטרדה הייתה השפעה על עדותו". ראה רע"פ 9689/05 בני סלע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 20.05.09).

המשיב טען בחקירתו כי נועץ בעורך דינו בטרם משלוח המכתבים. ראה הודעה מיום 05.08.12 שורות 20-23. ב"כ המשיב, עו"ד ונטורה, מאשר את הדברים. גם התובעת המלומדת, ברוב הגינותה, מציינת עובדה זו בסעיף 10 לבקשה.